פאריס. ההמולה בתערוכת הרכב העולמית המתקיימת בימים אלה רבה. אינספור דגמים של יצרניות הרכב הגדולות בעולם מוצגים זה לצד זה - חלקם חדשים, חלקם מחודשים וחלקם הם רק מכוניות תצוגה שלא יגיעו לפסי הייצור.
פורסם בדה-מרקר ביום 8 באוקטובר 2010
המבקרים בתערוכות מסוג זה סובבים בין הדוכנים, מנסים לחבר את הנקודות בקו ולשרטט את המגמות של התערוכה. לרוב זה קשה, ולעתים יש תחושה שהיצרניות מושכות לכיוונים מנוגדים ואין מגמה בולטת. ואולם בתערוכה הנוכחית המשימה קלה למדי.
אחרי התחבטויות והתלבטויות, ולאחר שניסו ובדקו כיוונים שונים, החליטו היצרניות הגדולות להמר על הנעה חשמלית. יש כאלה שעושות זאת ברצינות ומציגות מכוניות שייוצרו כבר בעוד כמה חודשים (כמו רנו), ויש כאלה שעדיין משתעשעות במכוניות תצוגה לא מחייבות (כסיאט וסקודה) - אבל המגמה ברורה.
הספרה אפס, המסמנת אפס פליטה, נהפכה לאופנתית בעולם הרכב ומככבת בשמות של מכוניות כמו סיטרואן C-Zero או סדרת Zero Emissions של רנו. אבל מדובר בצביעות מצד יצרניות הרכב. מכונית חשמלית אמנם לא פולטת זיהום מהמפלט, אבל זיהום האוויר יוצא ממקום אחר - מהארובות של תחנות הכוח. נכון, ייצור חשמל במרוכז יעיל יותר, ולכן מזהם פחות, אבל אי אפשר לומר שמכוניות אלה מייצרות אפס זיהום.
לתחנות הכוח יש יתרון נוסף. קל יותר למצוא פתרונות נקיים לייצור חשמל במרוכז, מאשר לייצור אנרגיה בכל מכונית בנפרד. ניתן להמיר את ייצור החשמל בפחם או בגז באנרגיה סולארית, אנרגיית רוח או אף בכורים גרעיניים.
יצרניות הרכב מגלגלות את הבעיה לפתחן של הממשלות וחברות האנרגיה. המכוניות העתידיות אולי יהיו מזהמות כמו מחשב נייד וטלפון סלולרי, שלכולם סוללה הנטענת בחשמל - אך האם הם אינם מזהמים?
הכתבה המלאה בלינק המצורף.