כולם בעד השמש - רק שלא תסתיר את הנוף

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3851026,00.html
פורסם ב-ynet ביום 21 בפברואר 2010

יש רגע מסויים שבו פרויקט פורץ את שלב התוכניות והופך למשהו שניתן ממש לדמיין בשטח. במקרה של תחנת הכוח הסולארית באשלים - הפרויקט הסולארי הגדול בישראל - הרגע הזה התרחש ביום שישי שעבר. באותו יום שמשי כינסה המועצה האזורית רמת הנגב מפגש לתושבי האזור. עבור רבים מהם הייתה זו הפעם הראשונה שבה ראו לנגד עיניהם את המיזם אדיר המימדים שעתיד לקום ממש מחוץ לחלון שלהם, ושעד כה שמעו או קראו עליו במוספי הכלכלה. עשרות תושבים מהאזור התכנסו באולם בקיבוץ אשלים, אך רק מעטים מהיישוב עצמו. ראשון הדוברים היה ראש המועצה, שמוליק ריפמן, אחד מתומכיו המרכזיים של הפרויקט, ששיגר מסר ברור ונחוש: "הפרויקט הזה יקום. גם הוא מתקדם לאט; גם אם ישנם עיכובים. הוא יקום. אני רואה בתחנת הכוח הזו מנוף כלכלי חשוב מאוד לסביבה ויש לו חשיבות גם לעתיד המדינה", אמר. כשסיים לדבר עזב את המקום; לא בטוח שהוא היה אוהב לשמוע את מה שנאמר אחרי שהלך. בזה אחר זה עלו אחריו לנאום אנשי המקצוע, שהסבירו את השלבים השונים הקשורים בהקמת הפרויקט, וגם הציגו את תשריטי התיכנון והמפות של שטחי התחנה. המפות המחישו לנוכחים - לחלקם לראשונה - את גודלו של הפרויקט, מיקומו המתוכנן. לא פלא שחלק מהם החל לנוע באי נוחות על הכיסאות. אחד מהם אמר אחר כך שזה הרגע שבו "נפל האסימון" והוא הבין לקראת מה הם הולכים ואיך ייראו חייהם בעוד כמה שנים. הדובר המרכזי היה תומר גוטהלף, יועץ התכנון לוועדת המכרזים שעבר בדייקנות על כל פרטי התוכנית ובישר לתושבים כי בעוד כחודשיים יסתיים שלב הגשת ההצעות למכרז. הוא העריך שבשנת 2013 יתפרשו באזור כ-10,000 דונם של פאנלים סולאריים ותשתיות עבור פרויקט שאינו רק הפרויקט הסולארי הגדול במדינה, אלא גם מהגדולים מסוגו בעולם, בעלות של כמיליארד דולר. "התחנה הזו 'נושאת על גבה' מבחינה טכנולוגית את הפרויקטים האחרים בתחום. היא תייצר כ-250 מגהוואט - שהם כ-2.5 אחוזים מכלל משק החשמל בישראל", הבהיר גוטהלף. מה שהתושבים ראו במפות היה את היישוב שלהם, שגודלו לא עולה על כמה מאות דונם - כנקודה זעירה הכלואה ממערב, מדרום וממזרח בשטחי ענק שיכוסו בפאנלים סולאריים. אחד הנוכחים העריך כי "שטח התחנה שקול לשלוש פעמים גודלה של העיר גבעתיים". מישהי אחרת ניסחה את תחושותיה בפשטות: "אתם פשוט חונקים לנו את היישוב". המועצה הארצית לתיכנון בחנה 11 חלופות עד שאיתרה את השטח הדרוש לתחנה באשלים. השטח שנבחר לבסוף כולל שלושה מתחמים שישרתו אשכול של שלוש תחנות סולאריות. שטח A ממוקם מערבית לקיבוץ אשלים וצפונית לכביש 211; הוא יכלול 4,500 דונם של טכנולוגיה תרמו-סולארית בהספק של כ-110 מגהוואט. גם שטח B, הממוקם דרומית-מזרחית ליישוב ודרומית לכביש. השטח השלישי, המיועד לטכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV), ימוקם מערבית לשטח A; הוא יתפרש על פני 1,000 דונם וייצר כ-30 מגהוואט. חוסר הנוחות שחשו התושבים קשורה בעיקר לשטח B. בתכנון המקורי אמור היה שטח זה להשתרע מערבה משם - באזור שנקרא "חרבת פקועה". זה המתחם שהעדיפו מתכנני הפרויקט בעיקר משום שהוא מישורי ואינו רגיש מבחינה סביבתית. אך הייתה בעיה: "זהו שטח אש של צה"ל ונתקלנו בהתנגדות נחרצת מצד מערכת הביטחון. הדיונים בנושא הגיעו עד סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון", ציין גוטהלף. הצבא העדיף שטח חלופי, מזרחית לשטח המקורי ודרומית-מזרחית לאשלים - והוא זה שנבחר לבסוף בתוכנית. המיקום המתוכנן של שטח B הוא שמייצר אצל התושבים את אותה "תחושת מחנק". אם כך יהיה, יוקף הקיבוץ מכל עבריו בשדות של פאנלים סולאריים, מראות וצינורות, מתקני תשתית, גדרות, עמודי חשמל וקווי מתח גבוה. גם קווי הולכת גז טבעי יונקו במקום, וכן תשתית של חברת "מקורות" כדי להזרים לשם מים הנחוצים לתיפעול תחנת הכוח. בעתיד הלא רחוק תגיע לשם גם מסילת רכבת, שתשרת את אנשי עיר הבה"דים של צה"ל. המדבר ישנה את פניו לחלוטין."שיהיה ברור, אין לנו התנגדות לפרויקט; אנחנו בעד תחנת הכוח הסולארית ובעד הגשמת המטרה הלאומית הזו, אבל את שטח B כפי שהוא מוצע כיום אין לנו שום כוונה לקבל. זה לא משהו שאי אפשר להזיז. צריך לחזור למשרד הביטחון ולהזיז אותו חזרה לחירבת פקועה", אמר אחד מתושבי המקום בשיחה עם ynet. מכל השינויים שיתחוללו באזור, השינוי הדרמטי בנוף המדברי פחות מטריד את התושבים. "נכון שבקרוב לא נראה פה רק את נוף המדבר, אבל זה העניין המשני בכל הסיפור", אומר עידן אבידן (32), תושב אשלים ומתכנן סביבתי במקצועו. אבידן מדגיש שהוא תומך בפרויקט, אך הבעיה לדבריו היא באופן שבו תוכננו התשתיות - ובעיקר במיקומו של שטח B. "לפי התוכנית, קו המתח הגבוהה יעבור במרחק קטן מבתי התושבים, יפגע בפיתוח עתידי של הישוב ויפר את קו הנוף באופן בלתי הפיך. אנחנו חוששים כי ארובות התחנה הגזית במתחם B, מגדלי השמש, יחידות היצור ושדה המראות יראו מאשלים ומכביש הגישה כאזור תעשייה ויגבירו את תחושת "המחנק" על הישוב", הוא אומר. תושב אחר, שלא רצה להזדהות, חושש שהתוכנית גם תשפיע על יכולתו של הקיבוץ להתפתח. כיום מתגוררות באשלים כ-70 משפחות אך ישנן תוכניות להרחיבו בעשרות יחידות דיור נוספות. "ישנה חזרה של צעירים ליישוב, אבל כשאני מסתכל במפות הפרויקט אני שואל את עצמי מי יקנה פה עכשיו בית?". אבל לא כולם מתנגדים. יש גם מי שסבורים שהאופן בו שיתפו אנשי המקצוע את התושבים בכל פרטי הפרויקט - עוד טרם הושלם תסקיר ההשפעה על הסביבה ובטרם הסתיימו הליכי התכנון וגיבוש המכרז - היא יוצאת דופן. גם תשומת לב רבה הופנתה לנושא הסביבתי, והוא היה חלק מהשיקולים בבחירת השטח. "בניגוד למה שחושבים, הנגב איננו ריק. כל פיסת קרקע פה תפוסה על ידי תוכנית, בין אם תוכניות של יישובים, תשתיות, או שטחי אימונים. צה"ל הוא בעל הבית הכי גדול פה ולכן היה פה קושי רב, הם לא רצו לוותר על שטחי אימונים", אמר גוטהלף. שטח A למשל, היה בעבר שטח חקלאי שהוחלט לוותר על חלקו הצפוני בשל התנגדות רשות הטבע והגנים. ברשות טענו שהשטח מכיל טבע רגיש ושהאזור כולו מיועד להיות חלק משמורת טבע. שטח B התקבל גם הוא בתיאום עם רשות הטבע והגנים, מתוך הכרה כי לא תהיה בו פגיעה בסביבה. התשתיות באזור יעברו גם הן, על פי התוכנית, במסדרון מאוחד שיצמצם את הפגיעה בטבע. הנתונים הללו, טוענים גורמים רשמיים המעורבים בפרויקט, מפריכים את טענות התושבים. "לתושבי אשלים אין סיבה לחשוש, לא ממיקום התחנה ובוודאי לא מגודלה. מאף מרפסת ביישוב לא ייראו פאנלים סולאריים; המרחקים משמעותיים ונמדדים בקילומטרים". את התושבים זה לא לגמרי מרגיע. בימים אלה הם מתחילים לתרגם את החששות שלהם לפעולה. ועד מקומי כבר גובש והם מקווים לרתום למאבקם את המועצה האזורית. הם יודעים שהפרויקט יכול להיות מקפצה חשובה לפיתוח האזור, והם אפילו מקווים שהוא יהפוך למעין אטרקציה תיירותית. אבל גם כולם רוצים חשמל נקי שמופק מאנרגיית השמש הבלתי נדלית, הם תוהים אם כל אחד יסכים לפרויקט שכזה בחצר האחורית שלו.