לאחר שמונה שנים: בריטיש גז סוגרת את משרדיה בישראל

מוותרת גם על זכויותיה באתר מד-יבנה; לפני כשבועיים הודיעה על הפסקת המו"מ עם ישראל למכירת הגז הטבעי

ענקית האנרגיה העולמית בריטיש גז (BG Group) הודיעה אתמול על סגירת משרדיה בישראל ב-31 בינואר. החלטת החברה על סגירת המשרדים בישראל באה בהמשך להודעתה בחודש שעבר על פרישה מהמשא ומתן למכירת עתודות הגז הטבעי לממשלת ישראל. זאת בעקבות המו"מ המדשדש בין הצדדים.

BG תמשיך להחזיק ברישיון הפרויקט, ששיעור החזקתה בו הוא 90% (ו-60% לאחר פיתוחו), וכן תמשיך להפעיל את משרדיה ברמאללה. כמו כן, הודיעה BG כי בכוונתה לוותר על מעמדה כמנהל מפעיל ברישיון מד-יבנה שלחופי ישראל, שבו היא שותפה (35%) יחדיו עם ישראמקו ודור.

בהודעת החברה נמסר כי "בריטיש גז נותרת מחויבת להבטחת הסכם בר קיימא למכירת עתודות הגז הטבעי בפרויקט Gaza Marine, בעבור תמורה המשקפת את מחירי השוק שלהן.

לפיכך, משרדי החברה ברמאללה יישארו פעילים. בריטיש גז תשקול את האפשרויות העומדות בפניה ותמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בסקטור האנרגיה במשק הישראלי".

BG החלה לפעול בישראל ב-97', ושנתיים לאחר מכן פתחה את משרדיה הראשונים בתל אביב. כיום היא מחזיקה בשלוחה בהרצליה פיתוח, שבה מועסקים שבעה עובדים.

BG - קונגלומרט אנרגיה, המעסיק 6,000 עובדים בחמש יבשות, ונסחר בלונדון ובניו יורק לפי שווי של 40 מיליארד דולר - הגיע לישראל דרך מאגרי הגז הטבעי של מצרים, שם הוא חולש כיום על יצוא של 40% מתפוקת הגז המצרי לעולם.

בסוף שנות ה-90 קיבלה BG זיכיון לחיפושי נפט וגז בחופי ישראל, וב-2000 אמנם חשפה שדה פוטנציאלי - Gaza Marine - מול חופי עזה.

בצעד שיעורר ביקורת נוקבת לאורך שנים, ויתר ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על הזיקה הישראלית לשדה ואיפשר בכך לרשות הפלשתינאית להחזיק ב-10% מהזכויות בפרויקט (עם פיתוחו).הרשות צפויה ליהנות מתמלוגים בשיעור 12.5% מההכנסות (המוערכות ב-2.5 מיליארד דולר) ובנוסף, תהנה מ-25% מס.

לצד BG (60%) וקרן ההשקעות של הרשות (10%) - שותפה בפרויקט גם חברת התשתיות הלבנונית CCC (30%), חברה פרטית בבעלות משפחת ח'ורי הלבנונית-נוצרית.

לאורך השנים עלו בתוהו המאמצים לחתימת הסכם בין ישראל לבין BG לרכישת הגז הטבעי מהמאגר. זאת, משום מחלוקת כספית סביב תנאי העסקה, מורכבות ההיבטים הטכניים לביצועה, ובעיקר על רקע חששם של גורמי הביטחון כי התמורה שתשולם לחברה, לרשות הפלשתינאית ול-CCC, תגיע לבסוף לידי ארגוני הטרור בשטחים.

כבר ב-2005 החליטה BG לסגת מהמשא ומתן עם ישראל ואיימה להנזיל את הגז שבמאגר ולשווקו למצרים. התערבותו של ממלא מקום ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הביאה לבקשת ממשלת בריטניה אל החברה לשוב לשולחן המשא ומתן.

BG אמנם שבה, אך בתום שנה וחצי של דיונים חשאיים וגלויים לא נחתם כל הסכם. באחרונה עוכב המו"מ גם בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה הספקית המתחרה ים-תטיס, נגד ההתקשרות הנרקמת בין הצדדים תוך מתן פטור ממכרז.

בהחלטתו, אישר בג"ץ את המשך המו"מ בין המדינה ל-BG, ואולם התנה חתימת כל הסכם בין הצדדים בשינוי חוק משק הגז הטבעי (שאסר על מעורבות ממשלתית בשוק).

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בפגישה שנערכה אתמול בין הצוות הישראלי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, לנציגי חברת BG "הודגש האינטרס המשותף של הצדדים בפיתוחו של שדה הגז", וכי בתום הפגישה סוכם כי "הקשר בין הצדדים יישמר ועם הבשלת התנאים הרלוונטיים יימשך המשא ומתן".

פורסם בדה-מרקר, ביום 9.1.2007