לא רק בישראל: מחירי המזון בעולם עולים בגלל האקלים והמחסור בדלק

בעלי מאפיות בישראל צופים כי הלחם השחור והלבן יתייקר בלפחות 30%, בעקבות החלטת הממשלה מאתמול להסיר את הפיקוח ממחיריהם. המאפיות דרשו את הסרת הפיקוח בעקבות זינוק עולמי במחירי החיטה, כתוצאה מבצורות ומשיטפונות באזורים בהם מגדלים אותה, וכן בגלל הסבת שדות חיטה לשדות לגידול יבולים שמהם מפיקים דלק ביולוגי. בגלל סיבות דומות, היו באחרונה עליות מחירים של ירקות, פירות ומוצרי חלב.

במקומות שונים בחו"ל, עלייה חדה במחירי מוצרי מזון בסיסיים מעוררת אי-יציבות פוליטית, וממשלות מנסות להתמודד עם המצב באמצעות פיקוח מלאכותי על מחירי הלחם, התירס, האורז ומוצרי החלב. דוגמאות אחרונות לכך הן מדפים ריקים בקראקאס, מהומות מזון במקסיקו ובמערב בנגל שבהודו וחשש מרעב בג'מייקה, בנפאל, בפיליפינים ובאפריקה שמדרום לסהרה.

האו"ם מסר החודש, כי עליית המחירים נובעת ממחיר שיא של נפט, ממעבר של חקלאים בארה"ב לגידול תבואה המיועדת לייצור דלק מהצומח במקום להפקת מזון, מתופעות של מזג אוויר קיצוני ומביקוש גדל למזון במדינות כמו הודו וסין. "השילוב בין עליית מחירי הנפט לבין העלייה במחירי המזון עלול לגרום למשבר חברתי חמור", אמר ראש ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ז'ק דיוק.

לפי הארגון, מחירי שיא של מוצרים בסיסיים גרמו לעלייה של 18% במחירי המזון בסין, 13% באינדונזיה ובפקיסטאן ו-10% ויותר באמריקה הלטינית, ברוסיה ובהודו. האו"ם מסר כי מחיר החיטה הוכפל, מחיר התירס גבוה בכ-50% לעומת אשתקד והאורז התייקר ב-20%.

בשבוע שעבר אילץ הקרמלין חברות רוסיות להקפיא את מחירי החלב, הלחם ומוצרי מזון אחרים עד 31 בינואר. זאת, מתוך חשש שזעם ציבורי על עליית המחירים יבוא לידי ביטוי בבחירות לפרלמנט, שייערכו בדצמבר.

בהודו, תימן, מקסיקו ובורקינה- פאסו היו, או כמעט היו, מהומות מזון - תופעה שלא נראתה בעשורים האחרונים, שאופיינו במחירי אוכל נמוכים. במקביל, יש מחסור בבשר, עוף וחלב בוונצואלה ובמדינות אחרות, שבהן ממשלות מנסות למנוע את עליית מחירי המזון.

בשל עליות המחירים, חרם צרכנים נהפך לדבר שבשגרה, כמו בארגנטינה (חרם על עגבניות) ואיטליה (חרם בן יום אחד על פסטה). בגרמניה, פוליטיקאים מהשמאל קראו להגדלת קצבאות הסעד, כדי לסייע לאוכלוסייה להתמודד עם עליית המחירים.

פחות תירס למאכל

ארגון המזון והחקלאות גם הודיע, שמאגרי המזון העולמיים נמצאים ברמתם הנמוכה ביותר זה 25 שנים, וכי המחירים יישארו גבוהים למשך שנים. לדברי ראש תוכנית המזון של האו"ם, עלי גורקאן, מאגרי התבואה יכולים להספיק רק ל-57 ימים, דבר שהופך אותם פגיעים למשברים עולמיים או לאסונות טבע, כגון שיטפון ובצורת. "לא צריך להיכנס להיסטריה", אמר, "אבל עלינו להיות זהירים בקשר למה שעלול לקרות".

אשתקד נוצר עיוות בשוק התבואה העולמי, מפני ש-20% מהתירס בארה"ב גודל לצורך הפקת אתנול להנעת מכוניות ועקב כך שטחי הגידול של תירס למאכל הצטמצמו במיליוני דונמים. התוצאה היתה שמחיר התירס הוכפל ונגרמה הפרעה לתעשיות הבקר והתרנגולות בעולם (ארה"ב מייצרת 70% מהתירס בעולם ורובו מיועד להאכלת בעלי חיים). "אם השימוש בדלק מהצומח ימשיך לגדול, עשויות להיות לכך השלכות חמורות על הביקוש למזון", נמסר מקרן המטבע הבינלאומית.

גם הודו, ברזיל וכמה מדינות באפריקה מתכננות להסב בשנים הקרובות שטחים חקלאיים גדולים לייצור צמחים שמהם יופק דלק, ולא מזון. לדברי מייסד מכון המחקר האמריקאי "וורלדוואץ'", לסטר בראון, "התחרות על תבואות בין 800 מיליון נהגים שרוצים לשמור על ניידותם, לבין שני מיליארד עניים שרוצים לשרוד, נהפכה לסוגיה בוערת".

יותר רעבים בעולם

משבר האוכל מחמיר כתוצאה מגידול האוכלוסייה, מזג אוויר קיצוני ובעיות אקולוגיות, עולה מכמה דו"חות שפורסמו באחרונה. כך לדוגמה, תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) מסרה החודש שהמצאי העולמי של מים, קרקע, אוויר, צמחים, בעלי חיים ודגים נמצא ב"ירידה מתמדת". לפי תוכנית המזון של האו"ם (WFP), יבולים חקלאיים בעשרות מדינות נפגעו משטפונות, מבצורות ומגלי חום.

לדברי ראש תוכנית המזון, ז'וזט שיראן, "יש 854 מיליון רעבים בעולם ומדי שנה מצטרפים אליהם ארבעה מיליון נוספים. אנחנו מתמודדים עם אספקת המזון המצומצמת ביותר זה שנים רבות. מחירי האוכל הנוכחיים נמצאים מחוץ להישג ידם של האנשים החלשים ביותר".

מומחים משרטטים תרחישים שונים בעניין מאזן המזון המעורער שצפוי בשנים הקרובות. לפי התרחיש האופטימי ביותר, השווקים יסתגלו מחדש למצב, והמחירים הגבוהים ייהפכו את גידול התבואות לרווחי יותר מייצור מכוניות. במקביל, סוגי תבואה וטכנולוגיה יסייעו לגידולים להסתגל לתנאי האקלים ההפכפכים. ואם צריכת הבשר תקטן, יתפנו שטחים חקלאיים, ואפשר יהיה לגדל בהם מזון לבני אדם, במקום לבעלי חיים. לפי תרחיש זה, גם האטה בקצב גידול האוכלוסייה תפחית את הלחצים על שוק המזון.

לפי התרחיש הפסימי, תהיה החמרה במצב בגלל שינויי אקלים חריפים שיגרמו לשיטפונות קשים - דבר שיצמצם עוד יותר את אספקת המזון. אם מחיר הנפט ימשיך לעלות, יעלו גם מחיריהם של חומרי הדישון ואמצעי התעבורה, ובמקביל יהיה רווחי יותר לגדל צמחים להפקת דלק ביולוגי. אספקת המזון תצטמצם עוד, אם מלאי הדגים ימשיך להידלדל בעקבות דיג יתר, וכן אם סחף קרקעות יקטין את כמות השטחים הראויים לעיבוד.

גרדיאן; השתתפה בהכנת הידיעה: אורה קורן

מקור: דה-מרקר