לנדאו בדרך לתחנה פחמית: חוסר אחריות לאומית

פורסם ב-nrg מעריב ביום 27 ביולי 2010

מה קרה לשר התשתיות? רק לפני חודשיים הוא חיזק את הצבע ה"ירוק" שלו, שבו הוא מתנאה מרגע מינויו לתפקיד ( "יש לי חזון גגות ירוקים בישראל"), וביקש מחברת החשמל לבדוק את האופציה להסב לגז טבעי את תחנת הכוח הפחמית D האמורה לקום באשקלון.

כשחברת החשמל הגיעה למסקנה שהדבר אפשרי וכי אפשר להקים תחנה המופעלת בגז טבעי עם גיבוי פחמי, מיהר השר להזכיר לכולם, שהרעיון מלכתחילה היה שלו (ואף התלונן בפני העיתונאים שהוא "לא מקבל מספיק קרדיט" ). נכון, חברת החשמל הדגישה במסקנותיה כי אין לוותר על הפחם כגיבוי בעת תקלות בהזרמת הגז הטבעי והבהירה כי מערכת הולכת הגז צריכה להיות מוכנה להביא את הגז לתחנה זו - אבל מכאן להגיע למסקנה ש"אחריות לאומית" מחייבת להתחיל להפעיל את התחנה בפחם?

אחריות לאומית היא לשכנע את ראש הממשלה ושריו להקל על ההליכים הסטאטוריים להסבת התחנה לגז במהירות, כולל הוראה לנתג"ז (החברה הממשלתית לנתיבי גז) להשלים את מערכת ההולכה מאשדוד לאשקלון. אז מה אם משרד התשתיות חושש שהגז מ"תמר" לא יגיע בזמן שרצו שיגיע, בגלל הקושי במציאת מיקום להקמת מתקן קליטה? הרי ראינו איך הצליחו ההתנגדויות להקמת התחנה, בעיקר מצד הירוקים ותושבי

 האזור, לתקוע את הקמת התחנה הפחמית ביותר מ-5 שנים . אז מה חושב שרנו האחראי לאומית? שיהיו פחות התנגדויות רק בגלל שהוא מבטיח להפעיל את התחנה בפחם רק בשלב ראשון? הרי גם להצעה זו יהיו אותם מתנגדים ואותן התנגדויות, בראשות המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים.

לנדאו אף מגדיל לעשות. במקום להביא לממשלה הצעות מעשיות לקיצור התהליכים להקמת מתקני חשמל פרטיים, מעדיף השר - בשם "האחריות הלאומית" כמובן - להמשיך ולתת לחברת החשמל להקים מתקנים נוספים ולשמר את כוחה כמונופול. המשמעות היא שאי אפשר יהיה לייעל את חברת החשמל - היא הרי תצטרך עוד ועוד עובדים בעשור הקרוב כדי להקים את התחנות, ואלה יצטרכו עוד ועוד תנאי תעסוקה מפליגים בשביל לעשות את המוטל עליהם.

הכתבה המלאה בלינק המצורף.