פורסם ב-nrg ביום 29 בנובמבר 2010
אם ממשלת ישראל רוצה לממש את החלטתה הטרייה ולקצץ בפליטות גזי החממה של המשק, היא צריכה להתחיל מהעשירים. זו המסקנה הבולטת העולה ממחקר שנערך בימים אלה בהנחיית פרופ' דני רבינוביץ' מאוניברסיטת תל-אביב.
על-פי תוצאות הביניים של המחקר, צריכת החשמל השנתית של ישראלי מהעשירון העליון גורמת לפליטת פי 24.25 גזי חממה לעומת ישראלי מהעשירון התחתון. הפער בפליטות גזי החממה כתוצאה מהשימוש ברכבים פרטיים בין העשירים לעניים גדול עוד יותר: פי 26.3.
העשיר פולט יותר
ייצור החשמל הוא התורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי החממה של המשק הישראלי. ב-2008 גרם ייצור החשמל, המבוסס ברובו על שריפת פחם, לפליטת 42.4 מיליון טון פחמן דו חמצני (גז החממה הנפוץ ביותר), כמות שהיוותה 54.3% מסך הפליטות לאותה שנה. כ-30% מהכמות הזו נצרכת על-ידי משקי הבית, אבל מתברר שיש פער עצום בין הצריכה של בעלי היכולת לאלה שאין להם. בעוד ישראלי מהעשירון התחתון צורך רק 301 קוט"ש לשנה, מקבילו העשיר צורך 7,291 קוט"ש. המשמעות לאטמוספירה: העשיר פולט יותר מפי 24 גזי חממה.
התמונה חוזרת על עצמה גם בכל מה שנוגע לשימוש בכלי הרכב הפרטיים. משק בית ממוצע בעשירון העליון מחזיק 1.84 מכוניות , ואילו בעשירון התחתון מסתפקים ב-0.22 מכונית למשפחה. הבעיה היא שאין בנמצא נתונים רשמיים על ההתפלגות של סוגי המכוניות, גילן וכמות הקילומטראז' שנוסעים בכל עשירון. עורכי המחקר נאלצו להתבסס
על כמה הנחות סטטיסטיות, שבעזרתן הגיעו למסקנה שאדם בעשירון התחתון משתמש בדלק ששריפתו גורמת לפליטת 100 ק"ג גזי חממה בשנה, ואילו מקבילו האמיד פולט 2,632 ק"ג יותר מפי 26.
בשלב הבא, החוקרים מתכוונים להשוות בין הפליטות הנובעות מייצור פסולת וצריכת מזון. המחקר - שיתוף פעולה בין החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והאגודה לצדק סביבתי - נערך תחת הכותרת "צדק אקלימי בישראל".
לדברי פרופ' רבינוביץ', התוצאות משליכות על הדרך שבה המדינה צריכה להתמודד עם משימת צמצום הפליטות: "אם יש פער כל כך גדול בהשפעה של העשירונים על הסביבה, אי אפשר לבוא אל כולם ולדרוש מהם לבצע את אותה רמה של קיצוץ. אם מטילים מס פחמן על צריכת חשמל, הוא חייב להיות פרוגרסיבי, כי מהממצאים ברור שהשכבות המבוססות יכולות להיפטר מהרבה מאוד שומן לפני שדורשים מהשכבות החלשות לחסוך חשמל".
הכתבה המלאה בקישור המצורף.