סיפור מהקופסה: חברת בלום מציגה - הדור הבא של תאי הדלק

פורסם ב-nrg מעריב ביום 04 במרץ 2010

קופסת בלום נשמע כמו שם של רומן חדש שצריך לקרוא, אולי אפילו כזה שמתקשר לשואה. זה בטח לא נשמע כמו שם של מתקן שהוא הדבר הבא (אבל הפעם באמת!) בתחום תאי הדלק ורבים רואים בו מהפכה של ממש בתחום האנרגיה הנקייה, אם לא הגביע הקדוש בכבודו ובעצמו. חברת בלום אנרגיה נחשפת בתוכנית 60 דקות אבל כן, המתקן המסקרן עם השם יוצא הדופן נחשף אחר כבוד בשבוע שעבר בפני העולם כולו. אחרי פרומו מזיל ריר בתוכנית 60 דקות ביום ראשון, הציג ק.ר. שרידר, מייסד ומנכ"ל בלום אנרגיה, במסיבת עיתונאים ביום רביעי שעבר את קופסת בלום, או כפי שהחברה קוראת לה "שרת האנרגיה של בלום" – תא דלק שיכול לספק אנרגיה נקיה וזולה יותר ממה שאנחנו מקבלים היום מרשת החשמל. במילה אחת: מהפכה. ק.ר. שרידר, מייסד ומנכ''ל בלום אנרגיה, מציג את קופסת הפלא החדשה צילום: איי-פי המהפכה הזאת זכתה להד תקשורתי יוצא דופן. מסיבת העיתונאים שהתקיימה במטה eBay היתה האירוע הכי חם בעיר, בהשתתפות המושל שוורצנגר, לארי פייג' מגוגל, מנכ"ל eBay ורבים וטובים אחרים מתחומי הפוליטיקה והעסקים. אולי זה צריך לא ממש להפתיע כשמדובר בחברה שברשימת המשקיעים שלה אפשר למצוא את קרן ההון סיכון קליינר פרקינס ווינוד קושלה, שבמועצת המנהלים שלה יושב קולין פאוול ושרשימת הלקוחות שלה כוללת את גוגל, eBay, וולמרט ו-FedEx. ההייפ הגדול שנוצר במהלך השבוע סביב החברה גרם כמובן גם לתגובת נגד סקפטיות שתהו על מה כל הרעש והמהומה התקשורתית. אז האם באמת יש דברים בגו, או שמדובר בעוד סיפור מהקופסה? תחנת כח זעירה ראשית, קצת עובדות. בלום אנרגיה נוסדה בשנת 2002 על ידי ק.ר. שרידר. הטכנולוגיה שהחברה פיתחה התבססה על פיתוחים שהוא עבד עליהם במסגרת תוכנית המאדים של נאס"א, שנסגרה בסופו של דבר. שרידר הצליח לשכנע את ג'ון דור מקליינר פרקינס, האיש שלזכותו נזקפות השקעות מוצלחות בחברות כמו אמזון וגוגל, להשקיע בסטארט-אפ שלו, מה שסלל את הדרך לקבלת מימון של כ-400 מיליון דולר משורה של משקיעים. הכסף הזה הושקע בשמונה השנים האחרונות בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת של תאי דלק, שתאפשר ייצור דלק במחיר נמוך מזה הנגבה כיום על ידי חברות חשמל ועם טביעת רגל פחמנית קטנה יותר באופן משמעותי. "נכנסו לעסק הזה," הסביר שרידר בשבוע שעבר, "כדי לייצר חשמל זול יותר, לא תאי דלק". בחירה בהחלט מעניינת בהתחשב בכך שעד היום אף אחד לא הצליח ליצור חשמל זול מתאי דלק. קופסת בלום היא תא דלק שבנוי מערימה של אריחים קרמיים, העשויים מצורן שמקורו למעשה בחול ים, בעלי ציפוי מיוחד שמתפקדים כסוללה ומוזנים בחמצן מצד אחד ודלק מצד שני. האינטרקציה בין שני האלמנטים הללו יוצרת אנרגיה. בקופסה יש שכבות על שכבות של אריחים וגודלה משתנה לפי הצורך בכמות האנרגיה שצריך לספק. קופסה בגודל של כיכר לחם אמורה להספיק לאספקת חשמל לבית אמריקאי ממוצע (או שני בתים אירופאיים), וקופסה בגודל של מקרר גדול אמורה לספק חשמל למשרד שלם. מקור האנרגיה של הקופסה יכול להיות גז טבעי או ביוגז. היתרון של הקופסה הוא בעיקר ביכולת שלה לייצר חשמל נקי באופן מאד יעיל, ללא שריפה או בעירה. יש מי שמתאר זאת כתחנת כח בתוך קופסה. תא דלק שמקורו למעשה בחול ים צילום: איי-אף-פי 20 שנה להחזרת ההשקעה בואו ננסה לבדוק כמה מההבטחות של קופסת בלום ולראות עד כמה הן אכן מציאותיות: ייצור חשמל זול יותר מהחשמל ברשת הקיימת – המחיר הממוצע היום של קו"ש בארה"ב הוא 11 סנט. המחיר של קופסת בלום שמייצרת 100 קו"ש הוא 700-800 אלף דולר לפני סיבסוד. אחרי סיבסוד פדרלי, שעומד על 30%, ובתוספת סיבסוד מקומי של קליפורניה ותחת הנחות של שימוש בגז טבעי ושימוש במשך עשר שנים, מקבלים קו"ש תוצרת בלום בתג מחיר של 8-10 סנט. אם מסתכלים על מחיר ללא סיבסוד, הרי שמדובר לפי תחשיבים שבוצעו על קו"ש במחיר של 13-14 סנט. במשוואה הזו יש הרבה משתנים (מחיר הקופסה, מחיר הגז, סובסידיות), אבל אפשר לראות קודם כל שהכדאיות הכלכלית של קופסת בלום מתבססת כרגע על סיבסוד משמעותי למדי. בלום תצטרך למצוא את הדרך להקטין את מחירי הקופסה, מה שבהחלט יכול לקרות בייצור בכמויות גדולות יותר, בכדי להקטין את ההסתמכות שלה על סובסידיות ובסופו של דבר להתנתק מהן ולייצר תועלת כלכלית גם באופן בלתי תלוי. אם מסתכלים על תקופת ההחזר של ההשקעה, הרי שעל פי בלום מדובר על בין שלוש לחמש שנים, כולל עלויות התחלופה של תאי דלק במשך תקופת חייהם, שמוערכת בעשר שנים. ההערכה הזו נשמעת לרבים קצת אופטימית, אם לא מאד אופטימית. אם ננסה להסתכל רגע על נתונים מהשטח, הרי ש-eBay דיווחה שחמשת הקופסאות שמותקנות אצלה חסכו לה מאה אלף דולר עד כה במהלך תשעה חודשים (צריך להוסיף שאצלם הגז מיוצר ממטמנה של פסולת). לפי הדיווח שלהם ואם מכניסים את הסובסידיה למשוואה, הרי שייקח להם כמעט 20 שנה להחזיר את ההשקעה בקופסאות. קופסאת בלום. נוצר הייפ גדול סביב החברה צילום: איי-פי ייצור חשמל נקי יותר בלפחות חמישים אחוז מהחשמל ברשת הקיימת – הטענה הזו נכונה אם משווים ייצור חשמל מקופסת בלום שעובדת על גז טבעי מול ייצור חשמל מפחם. במקרה שכזה קופסת בלום תפלוט 0.36 ק"ג פחמן דו חמצני לקו"ש לעומת 0.9 ק"ג פחמן דו חמצני לקו"ש מפחם. אם משווים לייצור חשמל מתחנת כוח שעובדת על גז טבעי, אז היחס משתנה – 0.36 ק"ג של בלום מול 0.59 ק"ג של תחנת הכח לקו"ש. הממוצע ברשת בארה"ב אגב הוא 0.59-0.68 ק"ג פחמן דו חמצני לקו"ש, מה שאומר חיסכון של 38%-47% בממוצע. ההשוואה למען האמת קצת יותר מורכבת. אסור לשכוח, מזכיר לי ד"ר פטריק מאייר, מומחה לאנרגיה נקייה, שעדיין לא נעשתה אנליזה מלאה של מחזור החיים של הקופסה מבחינת פליטות גזי חממה, בכדי לקבל השוואה אמיתית לרשת החשמל הקיימת. השאלה היא אם קופסת בלום שעובדת על גז טבעי יותר נקייה משימוש באנרגיה קונבנציונלית, אם לוקחים בחשבון את הפליטות בכל מחזור החיים. התשובה, הוא מוסיף, עדיין אינה ברורה. זה אינו סימן השאלה היחידי שמרחף מעל קופסת בלום. אולי הגדול שבהם הוא כמובן האם שרידר יצליחו לייצר כמויות מסחריות של קופסאות במחיר של 3,000 דולר לקופסא ביתית? שרידר והמשקיעים בראשות ג'ון דור מפגינים ביטחון וטוענים שזה יקרה בתוך עשור. אבל לא כולם בטוחים בכך ויש מי שנזכר בהיסטוריה הלא כל כך רחוקה ובשיעורים שהיא מלמדת אותנו. ההבטחה שהתנפצה רוברט ראפייר הזכיר בטור שכתב בבלוג שלו כי לפני עשר שנים יצאה לשוק חברה בשם Plug Power עם טכנולוגיה חדשנית בתחום תאי הדלק שזכתה לסופרלטיבים דומים לאלו שמושמעים לגבי קופסת בלום. התחזית היתה שרוב האנשים ישתמשו במוצר שלהם כמקור חשמל ביתי עד 2010 וההייפ סחף את המנייה של החברה גבוה גבוה והעניק לה שווי שוק של 2 מיליארד דולר. לבית שלכם תא הדלק שלהם לא הגיע ולא במקרה - החברה נכשלה בניסיון לייצר תאי דלק זולים והתרסקה קשות בשוק. כיום השווי שלה עומד על 70 מיליון דולר. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? ראפייר טוען שבלום אנרג'י מזכירה לו יותר מדי את Plug Power בניסיון שלה לייצר אנרגיה זולה מטכנולוגיה מוכרת (הוא חושב שאין כאן שום דבר חדשני) ובניסיון למשוך משקיעים בעזרת יצירת באז תקשורתי. עוד משקיעים? עוד כסף? שרידר הרי לא הזכיר זאת במילה במסיבת העיתונאים או בראיון הטלוויזיוני. אולי לא, אבל זה הסאב-טקסט, כפי שמסביר ג'ייקוב גרוס, אנליסט בכיר בחברת Lux Research – "מנקודת הראות של בלום, הנפקה לציבור היא העדיפות מספר אחת. אני אהיה מופתע אם זה לא היה הקדמה להנפקה שתעשה תוך שנה עד שנה וחצי". אז אפשר להיות ציניקנים ולחשוב שמישהו רוצה לעשות כאן מכה יפה ואולי אפילו רצוי להיות קצת סקפטיים ולתהות עד כמה ההבטחות של שרידר מציאותיות, אבל צריך גם לזכור שבינתיים הלקוחות שאצלם מותקנות הקופסאות מרוצים מהתפקוד של הקופסאות ומדובר בלקוחות שסטארט-אפים אחרים יכולים רק לחלום עליהם כמו eBay, גוגל ווול-מארט, אז יש בהחלט מקום גם לפירגון ואולי אף אופטימיות זהירה. הסיכוי שתוך עשר שנים תהיה לכם קופסת בלום בבית עדיין לא מאד גבוה, אבל אם יש עתיד כלשהו לטכנולוגיית תאי דלק מחוץ למעבדות בטווח הקרוב, הרי יש סיכוי לא רע שהוא נמצא בקופסה הזו.