תחנת כוח - אבל לא בחצר האחורית שלי

פורסם בדה-מרקר ביום 5 במאי 2010

תגליות הגז הטבעי האחרונות בחופיה של ישראל הן ברכה למשק האנרגיה. הגז הטבעי הוא אמנם דלק מחצבי (פוסילי) ששריפתו מביאה לפליטת מזהמים שונים וגזי חממה, אך בהיקף קטן בהרבה מהחלופות - הפחם והנפט - והוא צפוי להביא להפחתת השימוש באחרונים בייצור החשמל ובתעשייה. ואולם השימוש בגז הטבעי מצריך הקמת תשתיות בהיקף נרחב. במדינה צפופה כישראל, קשה להקים תשתיות שלא בקרבת יישובים, דבר המעורר את התנגדותם הטבעית של התושבים. ואכן, באחרונה מתנהלים לא מעט מאבקים נגד הקמת תשתיות אנרגיה. בחוף הכרמל מתנהל מאבק נגד הקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי מהקידוחים החדשים; בקרית מלאכי נאבקים התושבים נגד תחנת כוח שמקימה חברת שיכון ובינוי באזור תעשייה הסמוך לשכונת מגורים; ותחנת כוח נוספת האמורה לקום באלון תבור שבגליל מעוררת אף היא התנגדות.

בחלק מהמאבקים מדובר על סכנה מוחשית לפגיעה בתושבים, בין אם בשל הסכנה הבטיחותית שבהקמת מתקנים בקרבה גדולה לבתי מגורים, ובין אם בשל זיהום האוויר. במקרים אחרים, מתמקד המאבק בעיקר בפגיעה הסביבתית הנגרמת בשל הקמת התשתית, לשטחים הפתוחים או לחופי הים. בהקשר זה, מאבקם של יישובי חוף הכרמל נגד הקמת מתקן קליטת הגז חושף מחלוקת פנימית בקרב ארגוני הסביבה, שמתגייסים במקרים רבים לתמיכה במאבקים מקומיים מסוג זה. בעוד שנטיית הלב היא לתמוך בתושבים, הרי שלנגד עיני הפעילים ניצבת התמונה הגדולה: תגליות הגז הטבעי שיאפשרו מהפך חיובי במשק האנרגיה, בשל יתרונותיו בהפחתת זיהום הסביבה. המתקן לקליטת הגז, שנגדו מתקוממים התושבים, יוקם בקרבת מכון טיהור השפכים האזורי, הרחק מחוף דור, וככל הנראה לא יהווה מפגע סביבתי של ממש ולא יגזול שטחי חוף נדירים. בראייה סביבתית כוללת יש לתמוך לכאורה בזירוז הליכי התכנון, כדי שאנרגיית הגז הנקייה יחסית תגיע תוך פרק זמן קצר וללא עיכובים לתחנות הכוח ומפעלי התעשייה.

ואמנם, משרדי הממשלה התגייסו למשימה ופועלים לקידום מתקן הקליטה לגז. בדיונים שנערכו במועצה הארצית לתכנון ובנייה הוחלט על בחינת כמה חלופות למיקום המתקן, אך הוחלט שלא לבחון אפשרות להקמת המתקן על פני אסדה בים, שכן זמן ההקמה יהיה ארוך יותר. לחלופה זאת יתרון משמעותי מבחינה סביבתית, שכן לא תידרש הקצאת קרקעות יקרות, והסיכון לתושבים יפחת.

ואולם התמונה מורכבת יותר. כדי לעמוד בביקושים לחשמל, ב-20 השנה הקרובות תזדקק המדינה ל-30-40 תחנות כוח חדשות המונעות בגז. לכך יש להוסיף את מתקני הקליטה וההולכה של הגז ורשת קווי המתח להולכת החשמל. הקמת תשתיות אלה תצריך הקצאת שטחי קרקע בהיקף עצום. לפיכך, אם לא נשכיל לנהל את משק החשמל בתבונה, הדבר עשוי להשפיע בצורה ישירה על הצמיחה במשק, שכן ישראל לא תוכל לספק את צורכי האנרגיה של אוכלוסייתה.

הפתרון לבעיה מצוי בצד הביקושים לאנרגיה. התייעלות אנרגטית, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, הרחבת המודעות הציבורית לנושא והובלת שינויים תרבותיים והתנהגותיים לצריכה יעילה יותר של אנרגיה הופכים מרכיבים חיוניים לשמירת יציבות משק החשמל, כדי שלא לגרוע מרמת החיים והפיתוח הכלכלי. למרבה הצער, למרות הכרזות רבות של מובילי משק האנרגיה, המדיניות בתחום ההתייעלות האנרגטית מתקדמת בעצלתיים.

הכותבת היא מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה