הפורום הישראלי לאנרגיה במכתב לראש הממשלה: שינוי סדרי העדיפויות בתמיכה באנרגיה סולרית

10.2.2010

לכבוד מר בנימין נתניהו,

ראש ממשלת ישראל

רח' קפלן 3,

ירושלים 91950

שלום רב,

הנדון: שינוי סדר העדיפויות הלאומי בתמיכה בתחום האנרגיה המתחדשת

בחודש דצמבר 2009, החליטה ממשלת ישראל בראשותך - באמצעות הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל - להקצות פרמייה נדיבה ליזמים אשר יקימו מתקנים פוטו-וולטאים וייצרו חשמל מאנרגיית השמש. שווי ההטבה צפוי להגיע לכדי -16 מיליארד ש"ח לאורך עשרים השנים הקרובות, ומקורם התקציבי בהעלאת תעריף החשמל לצרכנים. אנו מברכים על פעילות הממשלה לקידום הפקת אנרגיה נקייה ומתחדשת בישראל, ועל המחויבות אותה הבעת לנושא זה בועידת הנשיא שהתקיימה בחודש אוקטובר 2009, כמו גם בהקמת ועדת שרים בראשותך לקידום הנושא. יחד עם זאת, אנו מבקשים להתריע כי המדיניות אותה אימצה הממשלה, אשר במרכזה השקעה בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות מסוג זה, אינה מקדמת את האינטרסים קצרי הטווח וארוכי הטווח של ישראל בתחום ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, כמו גם בתחומי התעסוקה והמו"פ, ומהווה בזבוז של כספי הציבור.

מצ"ב מכתבם של כמה מבכירי המדענים בתחום הסולרי, אנשי תעשיית האנרגיה הסולרית בישראל, וראשי ארגוני סביבה, הקוראים לך לאמץ מדיניות השקעה מושכלת באנרגיה מתחדשת, על פי סדרי עדיפויות ברורים ושיקולים ארוכי טווח לניתוב כספי עתק אלו. זאת, על מנת להשיב את ישראל למקומה כמובילה עולמית בתחום המו"פ והטכנולוגיה הסולארית.

בברכה,

יעל כהן פארן,

מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה

העתקים:

ח"כ ד"ר עוזי לנדאו, השר לתשתיות לאומיות

ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה

ח"כ יובל שטייניץ, שר האוצר

ח"כ בנימין בן-אליעזר, שר התמ"ת

ח"כ גדעון סער, שר החינוך ויו"ר המל"ג

פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע

ח"כ אופיר אקוניס, יו"ר ועדת הכלכלה

מר שאול צמח, מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות

מר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר

מר אמנון שפירא, יו"ר רשות החשמל

דר' אילן סולימאן, סיו"ר ראשות החשמל

מר מוטי פרידמן, יו"ר חח"י

מר עמוס לסקר, מנכ"ל חח"י

פרופ' מנואל טרכנטנברג, יו"ר ות"ת

השופט (דימ.) מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה

חברי כנסת ישראל

לכבוד מר בנימין נתניהו,

ראש ממשלת ישראל

רח' קפלן 3

ירושלים 91950

שינוי סדר העדיפויות הלאומי בתמיכה בתחום האנרגיה המתחדשת

1. ישראל היא הצפופה במדינות המערב, ומשאבי הקרקע המצומצמים מהווים מגבלה עיקרית בפני פיתוח אנרגיה סולארית בהיקף נרחב. אף על פי כן, בחרה הממשלה להשקיע דווקא בטכנולוגיה יקרה, שנצילותה היא הנמוכה ביותר מבין הטכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת הזמינות כיום, ולפיכך הבזבזנית ביותר במשאבי קרקע.

2. וכך, למרות ההשקעה האדירה, כמות החשמל הנקי שתיוצר באופן זה זניחה ביחס לצרכיה של ישראל וצפויה להגיע לפחות מאחוז מסך הייצור.

3. שיקול מרכזי בהחלטה על תמיכת הממשלה בטכנולוגיה מסוג לוחות פוטו-וולטאים היה היכולת להתקינם על גגות מבנים, ובכך לנצל שטחים אשר אין להם כל שימוש אחר לצורך הפקת אנרגיה. ואולם, רק חלק קטן מן הסובסידיה אכן הוקצה לכך, ומרבית המתקנים עתידים לקום דווקא בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים.

4. על מנת להפיק בישראל אנרגיה מתחדשת בכמות משמעותית ולעמוד ביעדים אותם קבעה הממשלה, יש להעדיף טכנולוגיות שנצילותן גבוהה יותר, דוגמת הטכנולוגיה הסולארית-תרמית אשר חברות ישראליות מייצאות לחו"ל מזה כשלושה עשורים, ובפרט, מערכות של תאים פוטו-וולטאיות מרוכזים, טכנולוגיה הנמצאת כיום בשלבי פיתוח מתקדמים על ידי חוקרים וחברות ישראליות, ואשר היא הגמישה ביותר לשימוש בהיבט ניצול הקרקע.

5. מימוש חזונך להפיכת ישראל למעצמה עולמית בתחום אנרגית השמש והצבתה בחזית השוק העולמי מחד, והפקת אנרגיה מתחדשת במשק החשמל בהיקף משמעותי, מחייבים את הפניית עיקר המשאבים למחקר ולפיתוח טכנולוגיות אלו ולעידוד התעשייה המקומית.

6. אולם למרבה הצער, ההשקעה הממשלתית במחקר המדעי בתחום אנרגית השמש היא קצרת ראות, ומצויה ביחס הפוך לשאיפות הגדולות ולחזון. בישראל פועלים כיום שני מרכזי מחקר אקדמיים בלבד בתחום האנרגיה המתחדשת, כאשר הפעילות באחד מהם אף הוקפאה בחלקה הגדול. מרכזים אלו ניזונים בעיקר מתרומות פילנתרופיות מחו"ל כאשר הקמתו של מרכז מחקר שלישי אף הופסקה - לאחר ביטולה של תרומה פרטית. בנוסף, בשל המחסור המתמשך זה שנים בתקני מחקר אקדמיים, אין כיום הכשרה של דור ביניים של חוקרים; באם יימשך מצב זה, יוטל בספק עצם המשכו של המחקר המדעי בישראל בתחום זה.

7. במקביל, התמיכה הממשלתית במו"פ הטכנולוגי באנרגיה מתחדשת עומדת על מיליוני שקלים ספורים, למרות התחייבות הממשלה בהחלטה משנת 2008, להשקעה של מאות מיליוני שקלים. חלק מהטכנולוגיות החדשניות שפותחו בארץ, שוכבות כיום על המדף לאחר שנים שהושקעו בפיתוחן ואינן עוברות לשלב הייצור - בשל מחסור בהשקעות.

8. בשנים האחרונות, משקיעות ממשלות המערב סכומי כסף נכבדים בפיתוח טכנולוגיות אלו בתחום אנרגיית השמש. אסור כי מדינת ישראל תישאר מאחור ותוותר על היתרון שהשיגה לאורך 60 שנות מחקר בתחום זה. על מנת לשמור על מקומה של ישראל כמובילה עולמית, על הממשלה להקצות לכך את המשאבים הדרושים.

9. על רקע זה, הבחירה להשקיע סכומי עתק דווקא בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, המיובאת רובה ככולה מחו"ל, מהווה בכייה לדורות. שכן, מיליארדי השקלים אותם אשר ייגבו בפועל מאזרחי המדינה, ישמשו בחלקם הגדול לרכישת ציוד המיוצר בסין, ללא תועלת של ממש לפיתוח תעשיה מקומית מתקדמת ומוטת יצוא, בה ניתן היה ליצור מקומות עבודה חדשים בהיקף גדול. גם ממשלת גרמניה, מהחלוצות בהענקת סובסידיות במתכונת זו, קיצצה מסיבות אלו בחדות את ההטבות שהיא מעניקה ליזמים העוסקים בהקמת מתקנים פוטו-וולטאים.

10. לפיכך, אנו קוראים לך להתערב באופן דחוף בסוגיה זו, וממליצים על הגדרת יעדים ברורים, ארוכי טווח ומתוקצבים כיאות, לפיתוח משק אנרגיה בר קיימא ותעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל, ובכללם:

א. הגדלת ההשקעה בהתייעלות אנרגטית במשק – יש להציב את ההתייעלות האנרגטית כמרכיב מרכזי במדיניות האנרגיה של ישראל, שכן זהו הפתרון היעיל, הזול והמהיר ביותר לאתגרי משק החשמל; יש לנתב לאפיק זה משאבים בהיקף שלא יפחת מהתקציב שהוקצה בתקנות התעריפים הסולאריים, ולתמוך בפיתוח טכנולוגיות בתחום, והכשרת כוח אדם מקצועי.

ב. תמיכה במחקר המדעי באוניברסיטאות ובפיתוח הטכנולוגי – יש להפנות תקציבים חדשים ובהיקפים גדולים למחקר ולפיתוח, על מנת להשיב את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת.

ג. יישום טכנולוגיות ישראליות חדשניות - יש לתת עדיפות עליונה להשקעה ממשלתית בייצור אנרגיה מתחדשת מטכנולוגיות ישראליות חדשניות, ובכך לעודד תעשיית ייצוא מתקדמת אשר אכן תביא ליצירת מקומות עבודה איכותיים בישראל.

ד. לקבוע סדרי עדיפויות ברורים להשקעה במשק האנרגיה – אותם יש להתוות בצורה מושכלת, לפי מערכת שיקולים ברורים המתעדפת נצילות אנרגיה מרבית ליחידת שטח, תועלת כלכלית ותמיכה בפיתוח תעשיה מקומית כלהלן:

(1) מתן עדיפות למערכות המבוססות על טכנולוגיות חדישות, אשר נצילותן ליחידת שטח היא גבוהה מן הטכנולוגיות המוכחות המצויות כיום;

(2) ייצור חשמל בחוות בטכנולוגיה תרמו-סולארית, אשר יש לה עדיפות מוכחת ביחס לזו פוטו-וולטאית בפריסה על שטחי קרקע גדולים;

(3) ייצור חשמל במערכות פוטו-וולטאיות מבוזרות על גגות מבנים, אותן יש לתעדף בשל משאבי הקרקע המצומצמים בישראל.

(4) ייצור חשמל במערכות פוטו-וולטאיות על פני הקרקע, באזורי תעשייה ושטחים חקלאיים, בעדיפות מוחלטת לצמידות לאזור מפותח (יישוב, כביש וכד'). באופן אבסודרי, זוכה כיום דווקא אמצעי זה למירב התמיכה הממשלתית.

11. ההשקעה בתחום האנרגיה הנקייה היא חיונית בעבור ישראל, וחשוב לשמור על היקפה הכולל ואף להגדילה. אולם השקעה של סכומי עתק מכספי צרכני החשמל בציוד המיובא מעבר לים, ללא שהתעשייה המקומית נהנית מכך, תוך הזנחת המחקר האקדמי, הפיתוח והייצוא הטכנולוגי - היא בכייה לדורות ויש לתקנה בהקדם.

 על החתום:

פרופ' גרשון גרוסמן, הטכניון

פרופ' יעקב קרני, מכון וייצמן

פרופ' אברהם קריבוס, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר יצחק ברזין, המרכז הבינתחומי בהרצליה

ד"ר אורי זיק, מנכ"ל, הליופוקוס

רועי שגב, מנכ"ל, זנית סולר

יעל כהן פארן, מנכ"ל, הפורום הישראלי לאנרגיה

נאור ירושלמי, מנכ"ל, חיים וסביבה – ארגון הגג של שוחרי הסביבה בישראל