
מאת דני רבינוביץ
הידיעה שהתפרסמה שלשום ב"דה-מארקר", על נכונות צמרת האוצר לשקול פטור מלא ממס קנייה על מכונית חשמלית שתיוצר בישראל, מעידה, שמהפיכת המודעות הסביבתית מחלחלת גם אל הפקידים הקובעים את גורל הכלכלה והחברה שלנו.
פעילי ארגוני סביבה הבאים במגע עם אנשי משרד האוצר מדווחים זה זמן, שמצאו אצל בני שיחם פתיחות מה לשינוי ונכונות לשיתוף פעולה. בהתחשב בהשפעה העצומה שיש למדינה כמסדירה תהליכים, אפילו בעולם המסור כולו לכאורה לכלכלת שוק, זו התפתחות מבורכת.
טוב לכן, שפקידי האוצר מזהים את המכונית החשמלית כנושאת בשורה כלכלית וסביבתית. ויתור על מנוע שריפה פנימית יקטין את פליטות הפחמן של התחבורה, יצמצם את תרומתן להתחממות כדור הארץ וימתן את רמות זיהום האוויר בערים. עם זאת, יש לראות גם את מגבלות הפתרון הזה ולא לשגות ולחשוב, שהטכנולוגיה החדשה לבדה תציל את העולם.
הסוללות שיניעו את המכונית החשמלית יצרכו חשמל "חדש", שאינו מיוצר ולא נצרך כיום. בישראל משמעות הדבר שריפת עוד פחם וגז בעוד תחנות כוח. התוצאה - העברת הזיהום החלקיקי ופליטות הפחמן מצינורות הפליטה של המכוניות אל הארובות של תחנות הכוח. זה טוב להקטנת זיהום האוויר והתחלואה בלב הערים, אך אינו מבטל כליל את פליטת הפחמן מהתחבורה.
כמו כן ייצור מכוניות פרטיות, בלי קשר לסוג המינוע שלהן, הוא תהליך עתיר אנרגיה וזיהום תעשייתי, ותנועת מכוניות היא זוללת שטחים עירוניים יקרים ומסרבלת את התנועה. (מהירות התנועה בערים הגדולות בעולם נותרה קבועה פחות או יותר במאה השנים האחרונות).
התלות במכונית הפרטית מאפשרת, ולפעמים אף מכתיבה, פרבור, שהוא בעייתי מבחינה סביבתית. המכונית גם כרוכה בתרבות צריכה אגרסיווית, המעמיקה צריכה נלווית ומרחיבה פערים. מכוניות בסוף חייהן מותירות ערימות של גרוטאות ופסולת רעילה.
כדי להוציא את המיטב מפריצת הדרך הטכנולוגית של היזם שי אגסי ושותפיו יש אפוא צורך בחשיבה מערכתית כוללת על תחבורה ועל אנרגיה. תוספת נטו של מכוניות למספר העצום שכבר נע על הכבישים בישראל תהיה תוספת נטו של פליטות פחמן ורק תתרום למשבר האקלים העולמי. המשמעות מכל זה היא, כי יש לוודא שמכוניות חשמליות זולות יבואו במקום מכוניות קונוונציונליות, ולא לצדן. יש להבטיח, שמשפחה שתוכל להרשות לעצמה לרכוש מכוניות כאלה לא תתפתה להוסיף מכונית שלישית ורביעית רק כי זה זול ונראה נוח.
במקביל יש להקפיד מראש על כך, שהצמיחה הצפויה בצריכת החשמל להזנת תחבורת הכביש תשולב בפעולה נמרצת לחיסכון בצריכת החשמל הבזבזנית. מחקרים מראים, שיעד חיסכון של עד 20% הוא אפשרי. יש לפעול לשילוב ייצור חשמל מאנרגיית השמש ומרוח למשק החשמל בישראל - גם כאן יעד של 20% חיסכון הוא ריאלי.
והחשוב ביותר: אסור שההבטחה המעניינת של תחבורת כביש חדשנית תניע את פקידי האוצר להשליך את יהבם על הפתרון הזה ולהזניח את אחריותם לתמוך במאמצי העיריות, משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה לשדרג את מערך האוטובוסים ולקדם במרץ מערכות להסעת המונים ברכבת.
מקור: דה-מרקר
