מחיר הנפט הגולמי עלה לשיאים חדשים והתקרב ל-100 דולר לחבית. מפאת יראת הכבוד הנתון למספר 100, מחיר החבית לא חצה אותו, אבל הוא גם לא מתרחק משמעותית כלפי מטה. למעשה, ניתן לומר כי הכל פתוח והמגמה ממשיכה.

לעליית המחיר סיבות רבות, בהן כלכליות, פיזיות וגיאופוליטיות, אשר חלקן ממשיכות לשחק תפקיד המסכן את מחיר החבית. ברמות מחירים אלו לא ניתן להתעלם מהשאלות: כיצד המחיר הגבוה נספג ללא משבר בכלכלה העולמית? איך ייתכן כי לא קם קול צעקה של העולם כבר כעת, ואיך - לא פחות מפליא - אף אחד לא רואה משבר באופק כתוצאה ממחירי האנרגיה הגבוהים?

ראשית, ברמה הכלכלית, המחיר נספג מכמה סיבות הנובעות מהתהליכים המקרו-גלובליים, אלה פחות או יותר אותם התהליכים שתומכים בעליית המחיר. סין צורכת מוצרי אנרגיה בהיקף גדול, אך במקביל עדיין מייצאת לעולם מוצרי צריכה במחירים נמוכים יחסית, המגלמים עלות עבודה זולה. גם התפתחות התעשייה והייצור במדינות מתפתחות נוספות מאפשרת לעולם לרכוש מוצרי צריכה במחירים נוחים, ובכך לפצות את הכלכלות על עליית מחירי האנרגיה.

התמורה הכלכלית עוברת גם למישור הגלובלי ומוצרי חקלאות, מוצרי צריכה ושוק העבודה משתתפים בתחלופה. למשל, שוק העבודה העולמי רושם ניידות רבה המאפשרת תנועה של עבודה זולה אל המדינות הצורכות אנרגיה בהיקפים גדולים.

כמו כן, קיימת נזילות גבוהה ותחושת עושר, לאחר שנים של ריבית נמוכה וצמיחה גבוהה במרבית מדינות העולם. בפשטות רבה, תחושת היכולת הכלכלית והציפיות להמשך פריחה, בהובלת סין, מאפשרות לפירמות ולצרכנים לשלם את מחירי האנרגיה הגבוהים.

לגבי השאלה השנייה, לא נשמע קול צעקה משום שאף צד במשחק לא מעוניין למצמץ ראשון ולהראות לחץ, מכיוון שהדבר יחשוף אותו בכלכלתו, תרתי משמע. הדבר משול לתלמיד בכיתה, החושש לשאול שאלה אשר תחשוף את חוסר שליטתו בחומר הנלמד.

בהחלט מדובר כאן במשחק של הגדולים - בו רוסיה מעוניינת, בתיאום עם מדינות אחרות, לשנות את מאזן הכוחות עם ארה"ב, וברור כי הדרך הטובה ביותר היא מחיר הנפט: האחת מפיקה ומתעשרת מעליית המחיר, והשנייה צורכת ורוכשת בהיקף גדול.

במפגשים האחרונים של ארגוני המדינות - OECD ו-G7 שהיו באחרונה בוואשינגטון, הנושא המרכזי לא היה מחירי האנרגיה, אלא מטבע הדברים, ההשפעות של משבר האשראי בארה"ב. כשיש צרות מיידיות, משאירים את הצרות הרחוקות למחר, גם אם הן גדולות יותר.

אין ספק כי השאלה החשובה היא דווקא השאלה השלישית. מחירי הנפט הגבוהים יוצרים נזקים עצומים לכלכלה העולמית. אכן, ההשפעות השליליות נספגות בתהליכים המקרו-גלובליים השונים, אך לא לעולם חוסן. בסופו של יום המחיר הגבוה יחדור אל המיקרו כלכלה ויפגע בה - בצרכן ובפירמה הבודדת, במדינות מסוימות. בעולם שבו מחירי הסחורות כה גבוהים, מחירי העבודה גבוהים וסיכוני הריבית משמעותיים, קשה למעשה לראות כיצד זה לא קורה.

ובתפקיד הקורבן: ארה"ב

ובכן, ברור כי מדינות רבות יסבלו מכך. לא צריך ללכת רחוק כדי ללמוד איך עליית המחיר מחלחלת אל כל ענפי המשק. בישראל אנו רואים עליית מחירי דלקים לתחבורה יבשתית ואווירית, ומחירי חשמל והובלה גבוהים יותר. אנו רואים גם עלייה במחירי המזון בעקבות החקלאות שסובלת בעקיפין מעליית מחירי האנרגיה, וברור כי גם המסחר ושאר מגזרי המחירים ימשיכו לעלות כתוצאה מעליית מחירי תשומות האנרגיה.

הדבר מתרחש במדינות רבות העשויות לסבול מכך במידה זו אחרת, אבל מכל העולם, המדינה במצב הבעייתי ביותר היא ארה"ב. מחיר האנרגיה נקוב כמובן לפי שער הדולר, שהולך ונחלש מול המטבעות של שותפות הסחר של ארה"ב, אשר רואות את המחיר במטבע שלהן. מכיוון שהיורו, הליש"ט, הין היפאני ושערי מטבעות רבים אחרים מתחזקים מול הדולר, הרי שהן מרגישות עליית מחירים מתונה יותר.

זאת ועוד, מדיניות המחירים בשוק האמריקאי, כשוק יעיל המגיב מהר בהתאמות מחירים, עשויה לעבוד הפעם לרעתו. התאמות המחירים הן יומיומיות ומחיר גלון הבנזין, אשר כבר חצה מזמן את רף ה-3 דולרים, ממשיך לעלות על בסיס יומי ולנגוס בכיס הצרכני.

בעולם שבו המדינות המפיקות ממשיכות ללחוץ את ארה"ב דרך מחיר הנפט, ובמקביל מגרות בדרכים שונות את הדולר להמשיך ולהיחלש, לא קשה לחזות כי הדבר יפגע בצורה משמעותית בצרכן האמריקאי ובכלכלה שלו.

כמו מנהלי השקעות אחרים, אנו דנים בישיבות השבועיות שלנו כמעט כל שבוע בשאלה אם ארה"ב תיקלע, חלילה, למיתון, אך לאיש אין ספק בנוגע להאטה כלכלית בעוצמה כלשהי בארה"ב.

לכל אורך המאמר והדוגמאות שהוזכרו, ארה"ב מצויה, ללא ספק, בעמדה נחותה בין הכלכלות המובילות. היא סובלת את מלוא עליית מחירי האנרגיה, הנקובים כאמור בדולר, אין בה יבוא מאורגן של עבודה זולה, היא מצויה על סף מיתון עקב בעיות מבניות פנימיות כמו משבר הסאבפריים וחשש מהאטה בשוק הדיור. שתי בעיות אלה הן גדולות מדי בכדי להעמיס עליהן גם את מחירי האנרגיה הגבוהים של המשק הצורך מעל ל-20% מהנפט הגולמי בעולם. וכן, אי אפשר שלא להזכיר את המטבע האמריקאי הנחלש, דבר היוצר לחץ נוסף על הכלכלה האמריקאית בחזיתות מול השחקניות העולמיות.

בתנאים שכאלה, למרות רזרבות הנפט הקיימות בארה"ב, מחירי האנרגיה הגבוהים עלולים להיות הקש שישבור את גב הבופאלו.

פורסם בדה-מרקר, ביום 3.12.2007